בפאלאו המעבדה לגידול דגים שתזין אותנו בעתיד

במדינת האוקיינוס הקטנה, שבה 193.000 מייל רבוע הם שמורות מוגנות, האו"ם עושה ניסויים עם חוות הדגים הקיימות ביותר מבחינה אקולוגית

מפעלי חקלאות ימית חדשניים של הרפובליקה של פלאו
(צילום: Bob Brewer/Unsplash)

בטיסה מעל המים הכחולים הגבישיים של הארכיפלג פלאו בדרום האוקיינוס השקט, אפשר להבחין במקומות רבים במשהו יוצא דופן: היעדר מוחלט של סירות דיג.

בשנת 2015, רפובליקה אוקיינוס קטנה ייעד 193.000 מייל רבועים משטחה הימי כשמורה מוגנת, שבתוכה דיג אסור.

בעוד שהחלטה זו סייעה להגן על החיים הימיים, היא גם יצרה אתגר גדול לעתיד.

כיצד יכולה מדינת האוקיינוס להבטיח כיתשומת לב לשימור לא בא על חשבון יצירת מקומות עבודה וצמיחה כלכלית?

פלאו, בתמיכת תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), בוחנת פתרון אפשרי: חקלאות ימית.

ברית לקיימות בין דגים ועשבי תיבול ארומטיים

דג ארנב גידול כמאכל ברפובליקה של פלאו — חוות דגי ארנב ברפובליקה של פלאו, שבה חקלאות ימית ימית מציעה פתרון בר קיימא להגברת ייצור המזון בשנים הקרובות
(צילום: פאביו סיקסי)

המבחן של חקלאות ימית משגשגת אך ידידותית לסביבה עבור 18 התושבים

בעוד שבמקומות רבים גידול של צמחי מים ובעלי חיים הפך לפגיעה בסביבה, בפאלאו מקווים פקידי ממשל לבנות תעשיית חקלאות ימית משגשגת. ידידותי לסביבה, המספק מקומות עבודה ומבטיח ש-18.000 תושבי המדינה לא יהיו תלויים לחלוטין במלאי דגי בר.

"לתעשיית גידול הדגים של פאלאו יש פוטנציאל עצום", אומר Tsunghan Lee, יועץ מומחה בתעשייה שעובד עבור ממשלת פלאו.

"אבל זו עדיין תופעה עוברית. יש רק שתי חוות דגים מסחריות, המייצרות דגי פיתיון, ואחת עשרה חוות בים...".

חוות דגים בהנעה עצמית תחפש את... המים הטובים ביותר

לווייני נאס"א עוקבים אחר חקלאות ימית בת-קיימא של פלאו — בשיתוף עם ממשלת פלאו ושימוש בנתונים ותמונות לוויין של נאס"א, חברת שמירת הטבע הגה פרויקט גידול דגים ימיים לאיתור וניהול בר-קיימא של חוות דגים וירקות המתאימות לאקלים של המדינה: הפרויקט תוכנן כדי לקדם את המאוחדת יעדי מדינות לפיתוח בר קיימא, כלומר להגן על החיים הימיים ולהבטיח בריאות ורווחה
(צילום: ג'סי קירש/נאס"א)

10 אחוז מאוכלוסיית העולם תלויים בדיג למחייתם

פלאו היא לא המדינה היחידה שמתחבטת בבעיה כיצד להגן על מניות הדגים, תוך שמירה על פרנסת הדייגים והמגוון הביולוגי הימי העומד בבסיס תיירות החופים.

על פיארגון המזון והחקלאות של האו"ם, FAO המפורסם, עד 10 אחוז מאוכלוסיית העולם תלויים בדיג לפרנסתם.

עם זאת, בשנת 2019, שליש ממניות הדגים בעולם נוצלו יתר על המידה, לעומת 10% באמצע שנות ה-70, בעוד ש-60% נוספים נוצלו עד לגבול הקיימות המקסימלי שלהם.

חקלאות המים גדלה מאוד בשלושת העשורים האחרונים וכיום היא מספקת מחצית מכלל הדגים למאכל אדם.

"פעילות גידול הדגים גדלה יותר מפי שלושה בעולם, מ-34 מיליון טון ב-1997 ל-112 מיליון טון ב-2017", מסביר סאנג ג'ין לי, מנהל המשימות של היחידה למגוון ביולוגי של הקרן העולמית של UNEP לאיכות הסביבה.

וידאו, הטרימרן ה"חכם" לחקלאות ימית עמוקה

9,8 מיליארד אנשים על פני כדור הארץ בשנת 2050, ושליש מהדגים מחוות

עד 2030, חקלאות ימית תוכל לייצר כמעט שני שלישים מהדגים הנצרכים בעולם.

וככל שאוכלוסיית העולם צפויה לגדול מ-7,96 מיליארד ל-9,8 מיליארד עד 2050, ביטחון תזונתי ימשיך להיות נושא עולמי חשוב ביותר.

גידול דגים אינו מוגבל לייצור מזון: הוא גם מייצר מוצרים המשמשים עיבוד מזון, מזון, דלק, קוסמטיקה ועוד מספר מוצרים תעשייתיים.

"במהלך שני העשורים האחרונים, חקלאות ימית הפכה מתפקיד מינורי יחסית לתפקיד מרכזי במערכת המזון העולמית", אומר סאנג ג'ין לי.

אבל עולם גידול הדגים אינו חף מבעיות.

"חלק גדול מהחקלאות הימית המתורגלת ברחבי העולם גורמת לזיהום, גורמת למחלות ומדרדרת את קווי החוף"מוסיף סאנג ג'ין לי.

"עם זאת, לחוות חקלאות ימית, אם מנוהלות היטב, יש פוטנציאל לספק מספר שירותי מערכת אקולוגית".

כי מים כל כך חיוניים לחיים ולבריאות

חוות דגים וירקות ברי קיימא בפאלאו — בשיתוף עם ממשלת פלאו ושימוש בנתונים ותמונות לוויין של נאס"א, חברת שמירת הטבע הגה פרויקט גידול דגים ימיים לאיתור וניהול בר-קיימא של חוות דגים וירקות המתאימות לאקלים של המדינה: הפרויקט תוכנן כדי לקדם את המאוחדת יעדי מדינות לפיתוח בר קיימא, כלומר להגן על החיים הימיים ולהבטיח בריאות ורווחה
(צילום: ג'סי קירש/נאס"א)

מחוות אוקיינוס סלמארס בנורבגיה של 3 מיליון סלמון ועד לבריכות יבשה

פעולות גידול דגים יכולות להשתנות מאוד בגודלן, החל מחוות אוקיינוס סלמרס מול חופי נורבגיה, שיכולה לאכלס שלושה מיליון סלמון, ועד לחוות מים מתוקים קטנות בבריכות יבשה, שבהן מתגוררים מאות דגים.

"כאשר מנוהלת במסגרת ואסטרטגיה רחבה יותר של מערכת אקולוגית, לחקלאות ימית יש פוטנציאל לשפר מערכות אקולוגיות ולספק יתרונות גדולים יותר לאנושות, עם ערכים שפוטנציאליים יוחזרו באמצעות מגוון רחב של שירותים רגולטוריים ספציפיים, אספקה, בית גידול ותרבות", מעיר שוב סאנג ג'ין לי.

בשנת 2022, UNEP הגתה פרויקט לאומי במימון מתקן הסביבה העולמי לחיזוק מדיניות, תכנון וניהול חקלאות ימית בפאלאו.

למדינת הבירה נגרולמוד יש את אחת המערכות האקולוגיות התת-ימיות המגוונות ביותר בעולם, אך שיטות פיתוח בלתי בנות קיימא, השפעות שינויי האקלים, ניצול יתר של משאבי טבע והמשך התרחבות התיירות מהווים איומים משמעותיים על איכות סביבה ומגוון ביולוגי של פלאו.

אי צף באיים המלדיביים נגד הים העולה

חוות אפקטיביות של דגי ארנב וצדפות ענק בפאלאו — בשיתוף עם The Nature Conservancy, רשויות פלאו החליטו להתמקד בגידול דגי ארנב וצדפות ענק, אפשרויות ברות קיימא כדי לענות על צורכי ייצור המזון של המדינה האוקיינוס.
(צילום: החברה להגנת הטבע)

יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם נותרו המודל היחיד

"רבים מהשינויים במערכת האקולוגית הנגרמים על ידי האדם המתרחשים באיים השבריריים הללו הם בלתי הפיכים"מוסיף סאנג ג'ין לי.

בעיות אלו מתרחבות לתעשיית החקלאות הימית במדינה, אשר, לפי מנהל המשימות של היחידה העולמית למגוון ביולוגי של UNEP, סבלה מתכנון מוגבל, מיכולת ותיאום.

"זה הוביל לעתים קרובות להשפעות לא רצויות של המערכת האקולוגית וחוסר התאמה בין ייצור שתילים, צרכים ואתרים עבור חוות חקלאות ימית"סאנג ג'ין לי מסביר.

הפרויקט בראשות UNEP יוביל את הפיתוח של מגזר החקלאות הימית כדי לשלב את מורשת שימור של המגוון הביולוגי הימי של פלאו.

"כאשר מתפתחת בצורה אחראית, חקלאות ימית מהווה הזדמנות משמעותית לעמוד בו זמנית בשלושת עמודי התווך של יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם: לשים קץ לעוני ולרעב ולקדם שגשוג, תוך הגנה על כדור הארץ מפני השפלה", הכריז לבסוף סאנג ג'ין לי.

למידה עמוקה חוקרת את האינטראקציות החברתיות בין בעלי חיים

מתקני חקלאות ימית חדשניים ברפובליקה של פלאו (צילום: Bob Brewer/Unsplash)

בפאלאו המעבדה לגידול דגים שתזין אותנו בעתיד