ארכיטקטורת המידע של אתר אינטרנט

אני מאמין שיש בעיה תרבותית עמוקה שמשפיעה על התנהגויות נפוצות ומקשה על שיחה עם לקוחות על נושאים מסוימים. כשאנשים עומדים בפני הדרך הארוכה והקשה של יצירת אתר, הם חושבים שהכל קל, שהמאמץ המקסימלי הוא לספק שני טקסטים צולבים, כל הכבוד או לא.

איזו טעות איומה.

אני תמיד אוהב לגשת לעניין עם המדד של מישהו ששואל את השאלה: "האם זה נחוץ?". ואם יש צורך, "בשביל מה זה?". ושאלת השאלות: "מי צריך את זה?". על כך תמיד אודה לרחל זינצוקי. כי בסופו של דבר, כשתענה על השאלות, תענה אוטומטית על השאלה הזו: "למה לעזאזל אתה עושה את זה?"

כי בסופו של דבר, דבר אחד ברור: אנשים לא יודעים למה הם צריכים ליצור אתר אינטרנט, וגם לא יודעים בדיוק בשביל מה הוא מיועד או אילו פונקציות הוא צריך או יכול לבצע בהקשר עסקי. הוא לא יודע. הוא יודע שזה שימושי כי לכולם יש את זה, אבל מה שהוא יכול לעשות עם ה"דבר" הזה נשאר כתוב בעננים. זה לא נלמד בבית הספר, וגם לא באוניברסיטה. ואני יכול להסכים עם זה, אבל אנחנו לא מלמדים איך לחשוב לפי יעדים, לפי פונקציה, לפי פרויקט.

אחת מנקודות הכאב שאני כמעט תמיד נתקל בהן היא ארכיטקטורת מידע. מה ?????????

כן, ארכיטקטורת מידע! התפריט המפורסם, איך לעזאזל אתה רוצה שיורכב? והתכנים, איך אתה רוצה שהם יהיו מאורגנים? איך אתה רוצה שדף הבית יוצג? ומשם רואים את ההיגיון הכי מופרך. אבל אתה מבין שיש בעיה עם איך הדברים נשלחים אליך, אין סדר מדויק, אין נימוק ביסוד. רק תראה איך קוראים לקבצים: לעזאזל! ואז הם לא מוצאים את הקבצים...

מארכיטקטורת המידע אתה מבין אם ללקוח יש מושג מה הוא עושה ולאן הוא רוצה להגיע. אבל בואו נגיע לנקודה.

מהי ארכיטקטורת מידע?

ארכיטקטורת מידע אינה אובייקט אלא פרקטיקה ומורכבת מארגון המידע באתר בצורה הגיונית וסמנטית כך שיהיה קל לשימוש, להבין ולמצוא עבור המבקר. יש אפוא היגיון יסודי מדויק, יש מחשבה, יש רצון ארגוני שמתבטא אז בפריסה שהיא לא רק גרפית אלא מבנית!

מה אתה רוצה שמבקר יקרא? למה הוא צריך לקרוא את זה? ואיזו פעולה אתה רוצה שהוא יבצע? כי ארכיטקטורת מידע טובה עוזרת לאנשים 

עבודה בתחום זה אומר שיש צורך לחשוב כבר על המקור, השפה שיש לאמץ, סוג המידע שיהפוך זמין ומעל לכל סוג הפעולה שתרצו להפעיל מצד המשתמש. לכן זה מתורגם לצעד "קפיצת שליו" שיטתית כפי שאני אומר לעתים קרובות, כלומר לשים את עצמך בנעלי המבקר ולא בנעליים שלך. ארכיטקטורת מידע הופכת לאפקטיבית ביותר כאשר היא מתוכננת תוך התחשבות בצרכים האמיתיים של המשתמשים ואנשים יעילה יותר אם היא מתוכננת סביב הצרכים האמיתיים של אנשים. אפילו גוגל חושב במונחים "מכוונים אנושיים" ומסיבה זו אנחנו תמיד מדברים על עיצוב ממוקד משתמש.

בשלב זה, הנושא מתחיל להיות מורכב ביותר וידרוש טיפול הולם ומובנה מכיוון שהנושא הוא רחב ומורכב. המשמעות היא שכדי לעצב אתר אינטרנט, ארכיטקטורת המידע חייבת בהכרח להתאים את עצמה להקשר הנלקח בחשבון, כך שהיא תואמת את היעדים, האסטרטגיה וגם את התרבות של הלקוח. עד כדי כך שכדי להשיג זאת, יש להגדיר את הנקודות הבאות:

• היעדים האסטרטגיים של האתר
• המשאבים הכלכליים הזמינים
• ההנחיות/תקנות בתוקף המחייבות את הפרויקט
• התרבות של הלקוח, מובנת גם כנטייה לשינוי
• ההיקף הטכנולוגי והתקנים הקיימים לניהול האתר
• משאבי האנוש המעורבים בפרויקט, וכישוריהם הטכניים
• מגבלות תפעוליות, הנוגעות למשל ללוגיסטיקה ובטיחות

אני יכול גם להוסיף שהעיקרון הבסיסי של ארכיטקטורת מידע הוא לקחת בחשבון לא רק את ההקשר אלא גם את הפונקציות של החברה והשירותים שהם מציעים וכאן הדברים מסתבכים מאוד. פיצריה בהחלט פועלת בהקשרים שונים מחברת עיבוד מתכת, יש לה צרכים שונים, יש לה גישה שונה לציבור, יש לה יעד ופילוח לקוחות שונה ואפילו התנהגות הלקוחות שונה. לכן, ניתן לדמיין וליצור גישות שונות ולייצר על ידי מודלים שלהם על בסיס ניתוח ספציפי או הודות לניסיון של אדריכל האינטרנט.

אז הנה השאלות למעלה שחוזרות לנשוך אותי ואני חוזר עליהן:

• לְשָׁרֵת?
• לשם מה זה?
• מי צריך את זה?
• למה זה נחוץ? למה אני עושה את זה?

כל זאת כדי להדגים עד כמה העיצוב ולאחר מכן יצירתו של אתר הפכו היום למורכבים, בין אם מדובר באתר פשוט או מורכב יותר ושההגדרה "אתר ראווה" היא הגדרה לחלוטין לא במקום.