לא התראינו מאתמול בפייסבוק

I rischi e gli inaspettati vantaggi della vita sui social

רק לפני כמה ימים חוויתי בדף הבית שלי של פייסבוק דבר די מוזר. רענן את העמוד ורשמתי את עשרים אנשי הקשר הראשונים בנפרד. את רובם לא ראיתי יותר משנה. למעלה מ-50% מהמשתתפים לא מודעים בסקר המאולתר הזה. אפילו לא ראיתי כמה מהם לפחות 5/6 שנים.

זה נכון, אני גר כאן כבר כמעט שנה בלגיו, ואני כבר לא גר במקום שבו גידלתי 30% מהרשת שלי במשך 80 שנה. אז יש את העובדה שאתה יוצא לרחוב ואתה לא פוגש את האנשים שאתה מכיר. אבל כשאני חוזר לשלי סיציליה, וזה קורה לעתים קרובות, אני אוהב להסתובב הרבה, בלי לשוטט מי יודע אילו אירועים חברתיים. אני גם בסדר עם ללכת ברחוב. והמפגשים המזדמנים שיש לי הם כולם יחידים, אבל תמיד באותם קווים.

1. היי אתה כאן בימים אלה אז???
2. מתי תעזוב שוב?
3. כן, כן, ראיתי ששמת את זה בפייסבוק.

אמנם הענקת הרישיון, בכלל לא פיוטי, של אותו שליח במקום "פוסט" מתאים יותר, אבל זו התמונה שאני מוצא בעצמי לא פעם. ואולי רבים במקומי מתעכבים על שתי הנקודות הראשונות. אולי בגלל שהם סמל של עמימות, של אי ידיעה מה לומר. כי אחרת לא היית שואל אדם, שתופס את אותו מרחב מחיה כמוך, אם הוא שם. ובמיוחד מספר 2. מאמא מיה, נורא. אולי זה עתה הגעתי, ואני מבטיחה לכם שמי שמגיע למקום הולדתו אף פעם לא חושב לעזוב. אז מה אני יודע כשאני עוזב! ובכל זאת אני טוען א בעוד כמה ימים.

מפיציני לרשתות חברתיות: כך מתרבה המאפיה ברשת

פייסבוק, הדרך הטובה ביותר לא לאבד מחר את מי שאתה מכיר היום

אבל התצפית השלישית היא בעלת חשיבות קטלנית. זה מציין כמה מכריע תפקידה של רשת חברתית, פייסבוק במקרה זה, הוא. אנשים כבר לא תופסים אותך כבלתי ניתן להשגה, הם אפילו לא יודעים שאתה רחוק, כי לרשתות החברתיות יש מרחק דה-פרסונלי וזו הסיבה אנשים רבים מרגישים לבד בקהל. כי אולי הוא יכול לחוש הזדהות גדולה יותר עם מי שנמצאים אלפי ק"מ משם, מבלי לגרום להם להכביד על הכתפיים שלך, במקום להרגיש קרוב לאלה שנמצאים לידך פיזית.

אני מוצא את זה נפלא להדליק במה בוקר אחד ולראות איזה מצב רוח זה לוקה, מה הרעיון החדש של קרלו ומה הכעיס אותו מריו. רבים טועים בהזדמנות הגדולה הזו כמטרד. אני לא מאלה שמפרסמים הכל, אבל אני כן מתמקד בכמה נקודות עיקריות מהיום שלי, ונותן רמז למי שנמצא מעבר למסך. אולי פצעתי ניצוץ אוסטרליה, אולי ב אוסטריה מישהו המשיך צפה בתרגום, או שאהוביי הקרובים ביותר הרגישו, לשנייה או אולי יותר, שהמרחק בינינו מתפוגג. רק קליק אחד.

איך ללמוד לשחות בים הסוער של טכנולוגיות חדשות

מהם הסיכונים של מערכת יחסים וירטואלית זו

הכל יפה? כן אולי. אבל הצד השני של המטבע הוא שאנחנו מסתכנים בכך שהמידע מלוקה, קרלו ומריו מספיק לנו. מכיוון שקראתי אותם כמה פעמים בשבוע זה כאילו נפגשנו בכיכר. ובגלל זה אולי לא ראיתי אותם כבר כמה שנים. רואה אותנו כל יום, לדעת כל הזמן מה הם עושים ומה הם לא עושים, יש סיכון שכל זה יספיק.

קשה לנקוט עמדה? אתה רוצה לדעת באיזה צד אני?

פָּשׁוּט. אנחנו חיים בעולם מהיר שבו להכיר אנשים חדשים זה הרבה יותר קל ממה שהיה פעם. ההזדמנויות מוכפלות: רק מי שעוצם עיניים לא רואה. הקהל הווירטואלי הזה הוא ערך בלתי נסבל: אין לנו זמן לכולם. בואו נכניס את זה לראש שלנו. ולכן טוב להתמסר לאנשים חשובים, אלו שנותנים את לירה אבל לימים שלך פייסבוק הם משתמשים בו מעט מאוד. יחד עם זאת, לוח מודעות מנוקד בכל החברות שלך עוזר לך להרגיש פחות לבד ופחות רחוק מכולם, ולכן גם הקשר הזה עשוי להספיק. קבל את זה כערך, לא כמגבלה. פעם איבדת את חבריך לכיתה בחטיבת הביניים. היום זו ההזדמנות שלך לראות איך הם השתנו. כל יום.

יש להתייחס לכל מה שקשור לרשתות חברתיות לתפקידו, ורק כך תבינו שלראות אחד את השני כל יום הלאה פייסבוק עם כולם, זה עוזר לך לבחור את האנשים הנכונים שאיתם תוכל ליהנות מהרגעים, אלה שנעשו עם עצמות, נשימה ולב. רק קליק אחד.

היחס ההפוך בין קושי הלימודים לשמחה על התוצאה