בשר מתורבת והאתגר של חדשנות מזון בר קיימא

יש עולם, זה של החקלאות הסלולרית, שמנסה לבצע מהפכה טכנולוגית בעלת היקף עצום, המשנה את אופן ייצור הבשר.
הסיבה? צמצום ההשפעה הסביבתית של חקלאות תעשייתית, הבטחת ביטחון תזונתי והפחתת התלות ביבוא על ידי קידום אספקה ​​עצמית של מזון.
בשנת 2020 הפכה סינגפור למדינה הראשונה בעולם שאישרה מכירה של בשר עוף מתורבת.
בשנת 2023, שתי חברות אמריקאיות קיבלו אור ירוק ממינהל המזון והתרופות לשווק את מוצריהן בארה"ב.
לפני מספר ימים הגיע תורה של ישראל, שם קיבל בשר הבקר התרבותי של חוות אלף את אישור משרד הבריאות.
הסטארטאפ הישראלי הגיש ביולי האחרון בקשה לאישור שיווק בשר מתורבת למשרד הפדרלי של שוויץ לבטיחות מזון ווטרינריה (FSVO).
לפיכך, הקונפדרציה השוויצרית יכולה להפוך למדינה הראשונה ביבשת אירופה שמאשרת בשר מתורבת. בואו נעמיק יותר.

מזונות מותססים: מטבח המעבדה שיוצר את מזון העתיד
רכבת המזון בת-קיימא והטובה עוברת בין איטליה לגרמניה

טכנולוגיית המזון מעצבת את תזונת העתיד

זה היה 2013 כשהמבורגר הבשר התרבותי הראשון עשה את הופעת הבכורה שלו בחברה, הודות לחזונו של מארק פוסט, פרופסור לפיזיולוגיה של כלי הדם באוניברסיטת מאסטריכט.
במהלך אירוע ייעודי בלונדון, הוא והצוות שלו הודיעו לעולם שאפשר לייצר בשר ללא גידול בעלי חיים, והם דמיינו את עתיד האוכל כך: "בעוד עשרים שנה, אם בסופר אפשר לבחור בין שני מוצרים זהים, באותו טעם ובאותו מחיר, ואחד מהשניים מיוצר בצורה אקולוגית עם הרבה פחות משאבים, זה מבטיח בטיחות מזון ואינו מצריך בשחיטת החיה, הבחירה תהיה קלה יחסית".
מאז עשתה החקלאות הסלולרית צעדים גדולים: ב-2015 נוסדו ארבע החברות הראשונות לייצור בשר מתורבת.
התעשייה גדלה מאז ליותר מ-150 חברות על פני 6 יבשות עד סוף 2022, נתמכות בהשקעות של 2,8 מיליארד דולר, שכל אחת מהן מכוונת לייצר מוצרי בשר מתורבתים.
עוד עשרות חברות נולדו ליצור פתרונות טכנולוגיים לאורך שרשרת הייצור (תשתיות, קווי תאים, מצעי תרבית).
באירופה יש למעלה מ-50 חברות, ב-13 מדינות שונות וכמעט כולן סטארטאפים עצמאיים.

"מתחשק לך משהו לא בסדר?": הספר נגד "שיימינג הגוף" של האוכל
כך מתקדם דור חדש של אפוטרופוסים איכותיים

אבל מה באמת אומר בשר תרבותי?

אבל בוא נלך לפי הסדר. מהו בשר תרבותי?
אנו מתחילים עם אוסף תאים אשר ישמש ליצירת שורת תאים התחלתית. סטרטר זה מוכנס לתסיסה, שהיא סביבה מבוקרת, יחד עם מים וחומרים מזינים אחרים כמו ויטמינים וחומצות אמינו.
ככל שעובר הזמן, התאים עושים את מה שהם עושים בטבע: מתרבים, מתמיינים לחלקים שונים של בשר כמו שריר ושומן.
בשר, אם כן, מיוצר בצורה שונה ושימוש במעט משאבי טבע בהשוואה לחקלאות מסורתית.
ספרות מדעית קיימת מציעה שבשר תרבותי, אם מיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, יכול להפחית את פליטת גזי החממה בעד 92 אחוזים ואת השימוש בקרקע בעד 90 אחוז בהשוואה לבשר בקר רגיל.
יתר על כן, ייצור מסחרי צפוי להתרחש לחלוטין ללא אנטיביוטיקה וככל הנראה יגרום לשכיחות נמוכה יותר של מחלות הנישאות במזון עקב היעדר סיכון לחשיפה לפתוגנים מעיים.
יתרון משמעותי בהתחשב במצב החירום בבריאות הציבור הקשור לעמידות לאנטיביוטיקה, אשר באירופה גורמת לכ-133.000 קורבנות בשנה.
התרחיש לא לגמרי ורוד. ייצור בקנה מידה גדול עדיין רחוק, למחקר עוד דרך ארוכה לעבור, תשתיות והשקעות ציבוריות ופרטיות אינן מספיקות כיום כדי להבטיח תחרותיות.
ואז יש את הלא ידוע כיצד הצרכנים יגיבו, למרות סקרים המצביעים על הרבה סקרנות ועניין כלפי הבשר האלטרנטיבי הזה שמבטיח להיות אקולוגי יותר.

מאה שנים של הקפאה וחדשנות בתעשיית המזון
כוס קפה אכיל לתזונה נטולת פסולת

האם האיחוד האירופי ההיפר-טכנולוגי מפגר?

ארצות הברית, סינגפור, ישראל, בקרוב מלזיה, סין, דרום קוריאה ויפן: טכנולוגיית המזון נעה במהירות, במיוחד במזרח.
עד כדי כך שרבים חוששים שאירופה עלולה להיות בחלק האחורי של המגזר הזה.
האיחוד האירופי מצדו השקיע 25 מיליון יורו במימון למחקר על חלבונים ברי קיימא, כולל בשר מתורבת, כחלק מיעדי הקיימות השאפתניים שלו עד 2050, כפי שנקבע באסטרטגיית Farm to Fork.
עם זאת, עמדת האיחוד האירופי לגבי בשר מתורבת אינה אחידה.
אף על פי שאף חברה עדיין לא ביקשה אישור מהסוכנות האירופית לבטיחות מזון (EFSA), המגזר סוער, בין השאר בגלל שמגיעות מסרים סותרים מהיבשת הישנה.
מדינות כמו גרמניה, ספרד, הולנד ובריטניה כבר הקצו השקעות ניכרות למגזר החלבון האלטרנטיבי, הכולל בשר מתורבת, חלבונים צמחיים וכאלה שמקורם בתסיסה.
בנובמבר 2023 הקצתה ממשלת גרמניה 38 מיליון יורו כדי להאיץ את מעבר החלבונים ולתמוך בחקלאים המעוניינים לעבור לייצור חלבונים חלופיים.
בספרד הודיעה קטלוניה על מימון של 7 מיליון יורו להקמת המרכז לחדשנות בחלבונים אלטרנטיביים (CiPA), בעוד שהממשלה הלאומית מימנה פרויקט מחקר שמטרתו פיתוח בשר תרבותי בריא יותר מבשר רגיל כדי להפחית את שכיחות הבריאות. בעיות כמו כולסטרול גבוה וסרטן המעי הגס.

האם פיצה היא באמת מזון בריא? מנגינה חדשנית... נגד
כעת נלחמים בבזבוז המזון באמצעות הדיגיטליזציה

האם הבחירה של איטליה היא תוצאה של השערה אנטי-מדעית?

אבל לא כולם מסכימים. לפני מספר חודשים החליטה איטליה לאסור ייצור ושיווק של בשר מתורבת כדי להגן על מורשת המזון החקלאי שלה.
מהלך שזכה לביקורת חריפה מצד הקהילה המדעית והחברה האזרחית, שהתלוננו על היעדר דיון מושכל ומידע מוטעה נרחב בנושא.
"כדי לבנות מערכת מזון בת קיימא ובריאה יותר ומערכת אקולוגית מסחרית, על המוסדות לעודד גיוון חלבון, תוך שיתוף כל שרשרת האספקה ​​ובעלי עניין", הא דטטו פרנצ'סקה גאלי, יועץ לענייני ציבור של מכון אוכל טוב באירופה, ארגון ללא מטרות רווח וצוות חשיבה המקדם מערכת מזון בת קיימא יותר, תוך התמקדות בחלבונים חלופיים.
"איסורים שאינם מבוססי ראיות, כמו זה האיטלקי, סוגרים את הדלתות למגזר, זה של בשר מתורבת, שיש לו פוטנציאל ליצור הזדמנויות כלכליות רבות ומעניינות".
כפי שהוא מסביר לוצ'יאנו קונטי, פרופסור חבר לביולוגיה יישומית באוניברסיטת טרנטו, האיסור יקשה על חוקרי בשר מתורבת לקבל מימון, לאור חוסר האפשרות של מוצא מסחרי.
בדיוק מסיבה זו לא סביר למצוא את הקונצנזוס של האיחוד האירופי, מכיוון שהוא יעמיד בספק את עקרון התנועה החופשית של סחורות.

"צליל איטלקי": המודעות החדשנית המסוגלת לנצח אותו
וידאו, האפליקציה השוויצרית מגיעה כדי להפחית בזבוז מזון

החלבונים של המחר, בין אתגרים אמיתיים להזדמנויות רבות

בעוד שמצד אחד, מובן, חקלאים מעלים חששות לגבי עתיד המגזר ומבקשים לא להישאר מאחור, מצד שני יש צורך בשתי הרהורים.
הראשון הוא שהביקוש העולמי לבשר, לפי ה-FAO, צפוי להכפיל את עצמו עד 2050.
אם ניקח בחשבון שכיום כמעט 40 אחוז משטח השטח של אירופה תופסים קרקע המיועדת לחקלאות, טבעי שנשאל את עצמנו איך נוכל לייצר את כל הבשר הזה באופן בר קיימא לסביבה ולצרכנים.
ההשתקפות השנייה נוגעת לקיימות הסביבתית של מערכת המזון הנוכחית שלנו, שהגיעה לאור הזרקורים ב-COP28 בדובאי.
ביום המזון העולמי, התוכנית לאיכות הסביבה של האו"ם (UNEP) הציגה את הדו"ח האחרון שלה, "מה מבשל", המדגישה את החשיבות של חלבונים חלופיים בהפחתת שינויי האקלים ואתגרי קיימות אחרים ובאוכלוסיית העולם הגדלה.
אנו מתחילים מעובדה אחת: מערכות מזון אחראיות לכ-30 אחוזים מפליטות גזי חממה אנתרופוגניות כיום ומוצרים מהחי מייצגים כמעט 60 אחוז מהפליטות הללו.
הדו"ח מדגיש את הצורך במחויבות גדולה יותר של מוסדות בייצור חלבונים חלופיים, הפועלים באמצעות השקעות מפתח, מימון מחקר, בפרט מחקר בגישה פתוחה, ועידוד מסחור.
יתר על כן, הוא מדגיש את החשיבות של פיתוח תקנות שקופות ויעילות כדי להקל על כניסת מוצרים לשוק, תוך כדי עבודה להערכת ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של חלבונים חלופיים.
שר האקלים של איחוד האמירויות וראש מערכות המזון COP28, מריאם בינת מוחמד אלמאירי, ציין את זה "גם אם נצליח לפתור את מעבר האנרגיה ולעבור למקורות מתחדשים לחלוטין, עדיין לא נוכל להגיע ליעד של 1,5 מעלות צלזיוס אם סוגיית מערכת המזון לא תיפתר".

כך מפחיתה ברילה את "טביעת הרגל הפחמנית" של הפסטה
רכיבי רכב ברי קיימא מפסולת מסיק זיתים

לטוב ולרע, כל זה כבר מציאות על הפרק

בשר תרבותי הוא בצדק בין החידושים בני קיימא, למרות הבלתי ידועים הכלכליים, הטכנולוגיים והחברתיים שהוא עדיין מתמודד איתו.
אם ומתי ימצא מקום על שולחן העתיד תלוי בעיקר בראיית הנולד של ממשלות ובהתקדמות המחקר.
דבר אחד בטוח: בשר תרבותי הוא כבר מציאות.
האם נוכל להשתמש בו בצורה נכונה להתמודדות עם אתגרי המזון והסביבה של העתיד?

באמיליה-רומאניה האוניברסיטה הבינלאומית למזון חקלאי
דוגמה לכלכלה מעגלית מפסולת של קונכיות סרטנים