השתמש בדוגמאות בהישג יד של כולם: כלל מס' 4 של תקשורת יעילה

הדיבר הרביעי לתקשר בצורה הטובה ביותר עם הקהל שלך

הגענו לפרק הרביעי של ההתמקדות שלנו תקשורת יעילה והגיע הזמן להתעמק כלל חדש וחשוב עבור לבנות מסר משכנע בכתב ובעל פה. הציווי שאנו רוצים למסור לכם תופס באופן מינימלי את הנקודה השלישית של הפרק הקודם: שים את עצמך בנעלי בן שיחו. ראינו כיצד, בתרגום הלכה למעשה, ניתן ליישם כלל זה (בחלקו דומה ליחס של אמפתיה) מנוסח בסדרה של כללים טובים לזכור וליישם בעת הצורך: הקשיבו לאנשים שמולכם, יצירת אינטראקציה עם שאלות קוהרנטיות, הסתכלו בעיניו של הצד השני, דברו על החוויות שלכם. טיפים שמניחים את הבסיס ל לעשות צעד נוסף קדימה: לחשוב ולהציג בפני קהל המאזינים (או הקוראים) דוגמאות בהישג יד של כולם, בהתאם ליעדים העסקיים שנקבעו. אז בואו נעמיק יותר לתוך הכלל הרביעי הזה, הכרחי עבור אחד תקשורת יעילה, מודרנית ומוצלחת.

מה זה אומר להשתמש בדוגמאות הזמינות לכולם

נתחיל קודם בהגדרה. "שימוש בדוגמאות בהישג יד של כולם" לא אומר רק להציע דוגמאות פשוטות או קלות להבנה. זה גם ומעל לכל פירושו בחירת מידע ומצבים המסוגלים לערב את הקהל הרחב ביותר האפשרי. לשם כך יש צורך שהדוגמאות יהיו בכוונת הקהל שלנו, גורם נוסף בהשוואה למיידיות התקשורת. אם לא נקדיש תשומת לב ראויה, אנו מסתכנים בהיותנו מאוד ברורים וישירים, אך לא ליירט את המסר אינטרס אמיתי של העם שיש לנו מולנו. מבין הנאומים הרבים שנכנסו להיסטוריה נוכל להזכיר את זה של הפוליטיקאי רוברט קנדי, כשדיבר באוניברסיטת קנזס. זה היה 18 במרץ 1968 ול"בוב" הייתה ההזדמנות לתאר את התמ"ג כאינדיקטור כלכלי בעל משמעות מועטה בהשוואה לרווחתה האמיתית של האומה. נושא מורכב, אך נעשה שימושי ביותר הן על איכות התקשורת והן על הדוגמאות עובדות קונקרטיות שדווחו:

התמ"ג לוקח בחשבון מנעולים מיוחדים לדלתות הבית שלנו ולכלא למי שמנסה לפרוץ אותם. זה כולל את הרובה של ויטמן ואת הסכין של ספק, ותוכניות טלוויזיה המפארות אלימות כדי למכור צעצועים לילדים שלנו. הוא גדל עם הייצור של נפאלם, טילים וראשי נפץ גרעיניים ומתגבר רק כאשר שכונות עוני פופולריות נבנות מחדש על אפרן. הוא כולל מכוניות משוריינות לטיפול בהתפרעויות עירוניות. התמ"ג אינו לוקח בחשבון את בריאות המשפחות שלנו, את איכות החינוך שלהן או את השמחה ברגעי הפנאי שלהן.

אם רוברט קנדי ​​היה מולו קהל של כלכלנים בינלאומיים ממדינות אחרות, לאו דווקא מערביות, סביר להניח שהוא היה מביא דוגמאות שהיו הרבה יותר רחוקות מחיי היומיום. אסטרטגיות כלכליות זרות, ניתוחים חברתיים, תוצאות של מחקר מדעי, הערות מומחים בנושא... להיפך, הוא הטיל ספק בסכין של ספק, בתוכניות טלוויזיה לילדים וניידות משוריינות, מושגים בהתאם ליעד שלך של סטודנטים ופרופסורים אמריקאים.

שלושת סוגי הדוגמאות לתקשורת אפקטיבית

אם חיוני להיזכר בדיבור בעל פה או בטקסט בכתב דוגמאות שנמצאות בהישג יד של כולם, ובידיעה זאת מראש - תואמות את מאפייני הקהל, אין צורך בהכרח לעקוב אחר האסטרטגיה של קנדי ​​ולבחור בדיווח על מושגים ידועים או חפצים. לא חסרות חלופות, אנו מדווחים על שלושת העיקריות שבהן החל מהברור ביותר.

1) רשימת נתונים

האפשרות הראשונה היא אותה אפשרות שאימץ קנדי ​​ג'וניור בנאומו באוניברסיטת קנזס. סדרה של מונחים בצורה של רשימה, דקלוג או רשימה. בואו ננסה לראות מקרה טיפוסי שנלקח מהעולם הדיגיטלי. במקום לשבח את החברה בתיאור תוכן ריק - טעות שנמצאת תדיר בעמוד האודות באתרים רבים - עדיף לדווח על החוזקות עם דוגמאות ונתונים מובנים מיד: 20 שנות ניסיון, מעל 4.000 לקוחות מרוצים, ייצור תוצרת שוויץ, שותף רשמי של העיר... במילים אחרות, נתונים ממוקדים, בהישג יד של כולם, מה שהופך את התקשורת להרבה יותר יעילה .

2) דוגמה בצורת השוואה

זו הדוגמה הקלאסית שעולה בראש. גם כאן אנו מדווחים על נאום שנחשב בין היפים אי פעם בתחום נאומי הפתיחה (נאומים רשמיים לבוגרים חדשים). במקרה הזה זה הוא שאמר את זה הסופר פוסטר וואלאס, נחשב לאחד הסופרים המודרניים המבריקים בעולם. קטע הטקסט ארוך מאוד, אנו מדווחים רק על החלק הראשון כי זה מספיק כדי להבהיר למה אנו מתכוונים ב"דוגמה בצורה של השוואה":

רק כדוגמה, בוא ניקח יום טיפוסי של מבוגרים, ואתה מתעורר בבוקר, הולך לעבודה התובענית שלך בצווארון לבן, ועובד קשה במשך שמונה או עשר שעות, עד שבסופו של יום , אתה עייף ואפילו קצת לחוץ וכל מה שהיית רוצה זה ללכת הביתה, ליהנות מארוחת ערב נחמדה ואולי להירגע קצת לשעה, ואז להיכנס למיטה מוקדם כי ברור שתצטרך להתעורר מוקדם למחרת להתחיל הכל מחדש.

כאן אתה בעצם בוחר לקחת שוב מצב שכיח מכוון מאוד לקהל מאוד ספציפי (במקרה זה בוגרים חדשים) מתוך כוונה להאיר את עיקר העניין. ניתן לאמץ את אותה אסטרטגיה בהקשרים אחרים, הן בכתב והן בצורה בעל פה.

3) היסטוריה אישית

אז ישנה אפשרות שלישית להכניס דוגמה אחת או יותר לתקשורת האפקטיבית שלנו. הפעם לא מדובר בשימוש ברשימת חפצים, חוזקות או מאפיינים (מקרה ראשון), וגם לא לערוך השוואה עם מצב ידוע (מקרה שני). הטריק, יותר נכון, מורכב מהיזכרות בסיפור אישי ולשים אותו ברשות הרבים. בואו נחזור שוב לאוניברסיטה, ואם לדייק לסטנפורד, שם סטיב ג'ובס דיבר ב-12 ביוני 2005 מול קהל סטודנטים. גם כאן, מטעמי מקום, אנו מצמצמים את הטקסט לחלק המהותי.

אני אתן לך דוגמה מיד. מכללת ריד בזמנו הציעה כנראה את הכשרת הקליגרפיה הטובה ביותר בארץ. […] מכיוון שנפטרתי מהקורסים הרשמיים, החלטתי שאלך לשיעור קליגרפיה כדי ללמוד איך לכתוב כך. שם למדתי על גופני סריף וסן סריף, על ההבדל בין הרווחים המחלקים שילובים שונים של אותיות, על מה שעושה הדפס אותיות גדולות של טקסט. […] עשר שנים מאוחר יותר, כשמצאנו את עצמנו מעצבים את המקינטוש הראשון, הכל עזר לנו. והשתמשנו בכל זה עבור המק, זה היה המחשב הראשון עם יכולת טיפוגרפית נפלאה.

המסקנה נאמרת בקרוב. בהתבסס על המסר, בהתבסס על הקהל, על סמך התרומה שניתן לתרום, ניתן יהיה להשתמש באחת או יותר מסוגי הדוגמאות הללו, ולהפוך תקשורת תיאורטית וגנרית למסר בלתי נשכח למי שמאזין לה. ומי יודע, אולי יום אחד למי שיקרא את זה!

אימון